Layout Image

סיפור אישי – אורנה מתל אביב

שלום רב,

שמי אורנה, מעשנת כבדה מאוד מאז צעירותי. אני מעשנת ממש מתקופת התיכון, ומהרגע הראשון חשתי שמשהו לא בסדר בהרגל הזה, אבל היה כיף והחבר'ה מאוד השפיעו עלי, אמרו שלא אהיה "חנונית" ושזה "אין". בכל פעם שהיינו הולכים אל פינת העישון הקבועה בצד מחוץ לבית הספר אמרתי לעצמי שלא אעשן וסירבתי לקנות סיגריות בעצמי כדי לא להיגרר ובכל זאת תמיד היה מישהו בנמצא שידחוף סיגריה ליידי, ואני הייתי אומרת לעצמי שלא יכול לקרות שום דבר מעוד פעם אחת וסיגריה אחת קטנה ולא מזיקה, זאת ועוד, המעשה שירת מטרה חשובה מאוד, להיות מגניבה בעיני החבר'ה. אבל חשוב שתדעו שאותם החבר'ה אינם נשארים אתכם אחר כך אחרי שאתם נמצאים בתהליכי התמכרות כבדים. וכך היה, לאחר שסיימתי את התיכון וכל החברים התפזרו בין היחידות השונות ואני נשארתי עם ההתמכרות, הסיגריות השפיעו עלי באופן מאוד שלילי בצבא כבר ראו את זה בעין לא יפה, רוב החיילים בבסיס שלי לא עשנו והתרחקו ממני בגלל הריח שנדף  ממני תמיד, ההפסקות הארוכות שלקחתי לטובת העישון, נתפסו כזלזול מצד המפקדים שלי והשתחררתי עם חוות דעת ללא ממש טובה מהשירות. השתחררתי ויצאתי לאזרחות עם טעם מר בפה  הלכתי שנים למכוני גמילה ובכל פעם שהפסקתי כעבור שבוע התחלתי לעשן יותר ויותר, עד שיום אחד נפגשתי עם חברה וראיתי בידיה סיגריה משונה, היא אמרה לי שזה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לה ונתנה לי לנסות, אחרי פעם אחת התמכרתי וקניתי, רבים ניגשים אלי היום ומבקשים פרטים, שואלים האם זה עוזר, ואני מוסרת את הפרטים בחפץ לב ומשבחת רבות את התוצאות המהירות.

 תודה רבה JoyeCig,

על כך שעזרתם לי להיגמל ולצאת לדרך חדשה ונקייה מעשן וניקוטין.

אורנה, תל אביב.