Layout Image

סיפור אישי – דני מירושלים

שלום רב,

שמי דני ואני מעשן מאז שירותי הצבאי. כשהתגייסתי לא ידעתי בכלל מהן סיגריות ומהו טעמן. ישבתי עם החבר'ה בזולה וכולם עשנו וצחקו, הסתכלתי עליהם כיצד הם מעשנים בביטחון וקינאתי בהם אחד מהם הסתכל עלי ושאל האם אני רוצה והושיט לי סיגריה , היססתי אבל לקחתי בכל זאת התחלתי לעשן ובהתחלה השתעלתי, כולם צחקו ברוח טובה ואני המשכתי לעשן ולהשתנק . יום למחרת עישנתי שוב והפעם השתעלתי פחות אחרי כן כבר קניתי סיגריות בבודדים ועישנתי כמקצוען לכל דבר התחלתי לעשן גם מחוץ לבסיס וכבר לא יכולתי בלי סיגריות, אחרי תקופה מסוימת לא יכולתי כבר להתאפק עד להפסקות כדי לצאת ולעשן, קיבלתי עונש להיות מרותק לבסיס למשך שבוע ימים ללא סיגריות, זה היה שבוע נוראי של סבל אחרי שנה וחצי של עישון רצוף להיות חמישה ימים רצופים ללא סיגריות, ברור שעישנתי בבסיס בהפסקות אבל מערב לכך אסור היה להכניס אפילו בדל סיגריה אל חדרי הריתוק, פעם אחת במהלך אותו ריתוק עבר ליד החדר קצין בדרגה גבוהה מאוד עם סיגריה מוזרה בפיו, לא יודע עם היה לו מצב רוח או סתם ריחם עלי, אבל הוא שאל אותי למה אני פה ולמה אני נראה מדוכדך כל כך, כנראה שגם לי היה מצב רוח מיוחד כי סיפרתי לו, הוא אמר לי שהוא היה מכור לסיגריות שנים רבות ושמאז גילה את הסיגריה האלקטרונית הוא לא מעשן יותר, הוא נתן לא את אתר האינטרנט ממנו ניתן לרכוש סיגריות בטוחות ואמר שאין כל מניעה בחוק לעשן סיגריה אלקטרונית, למרות שבעת מילוי תפקיד אסור לעשן כלל, מובן שמיד לאחר שחזרתי הביתה ולא לפני שעישנתי עוד סיגריה ונכנסתי לאתר, הסיגריה לא יקרה מאוד ואבי עזר לי לקנות אותה בשמחה רבה.

היום אני סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ולא זקוק לסיגריות כלל
גם בסיגריה האלקטרונית אני משתמש רק כשצריך.

תודה רבה ג'ויטק
דני, ירושלים.